משפחתו של אסיף מבקשת להנציחו בפרויקטים חינוכיים ייחודיים ברוח הדברים אותם אהב ובהם עסק – מוזיקה, אהבת הארץ ושאיפה למצוינות ומנהיגות.
לאחר נפילתו בקרב, נמצאו כתבים רבים אותם השאיר אחריו ובהם משפט שהפך למתווה דרכו של אסיף – "אני לא מצטער שנגמר, אני שמח שהיה"
במסגרת העמותה יתקיימו שיתופי פעולה עם גופים וארגונים חינוכיים שונים כמו כפר הנוער נירים ועמותת המסלול לשירות קרבי משמעותי.
מטרות העמותה הן המשך פועלו וחזונו של אסיף על ידי הקמת פרויקטים העוסקים באהבת הארץ ובחינוך וחלוקת מלגות ללימודי מוזיקה.